תו"כ השיר חשבתי רבות על משמעותה של האותנטיות מול הפאסון בהקשר האישי ובהקשר הניהולי. בין לשדר שהכל כרגיל, "פאסון" בשליטה – לייצג את הארגון וההחלטות לבין לשדר קושי במימוש – אותנטיות.

התפיסה של מנהיגות אותנטית בניהול הפכה טרנדית בתקופה האחרונה. גם בפסיכולוגיה החיובית מוקדש לה מקום מכובד.
התפיסה מסבירה כי מנהיגים אותנטיים הם מנהלים המטפחים בעקביות את מערכות-היחסים שלהם עם אנשיהם, תוך כדי שמירה על איזון של המתח המובנה המאפיין תפקידי מנהיגות: הבלטת עוצמתם בד בבד עם חשיפת חולשותיהם האנושיות, שמירה על האינדיווידואליות בד בבד עם השתלבות, ויצירת קשרים אינטימיים עם אנשיהם בד בבד עם שמירה על מרחק כדי לזכות בכבוד שבהררכיה.

תו"כ נסיעה לארגון שבו מנהלים מתמודדים בעצמם עם שינוי של מיזוג, ור"צ שלהם גם ותחתיהם שיכבה עובדים שלמה שנעה באי נוחות בלשון המעטה…, חשבתי רבות על המתח המובנה שבין להכיל ולשדר שגם לך קשה אבל נעבור את האתגר יחד, לבין להוות דוגמה של חוסן ושהכל בשליטה – פאסון.

התשובה נעה איפה שהוא בטווח בינהם. אין תשובה אחת טובה כמובן למה התפיסה המועדפת. היא נגזרת של מספר משתנים בינהם מאפייני האנשים המעורבים ויכולתם לחיות בתוך השינוי (בניני למשל בסרט החיים יפים בחר בפאסון).

בעולם הארגוני העובדים מסתכלים על המנהלים ומחפשים את החוסן, את הנחישות את הדוגמא האישית אך גם את ההכלה והרגישות, גם את האנושיות.
לא רובוטים כן השראה.

עד הפעם הבאה
שלכם סנדרה

"My soul is painted like the wings of butterflies"
Fairy tales of yesterday will grow but never die
I can fly, my friends
The show must go on (go on, go on, go on) yeah yeah
The show must go on (go on, go on, go on)
I'll face it with a grin
I'm never giving in
…On, with the show…"